כשהעיתונאים ברשתות הטלוויזיה בשנות ה-40 אמרו את הביטוי "השוק היום למעלה" הם התכוונו בדרך כלל לדאו.
Blue chip – הצ'יפ (אסימון) כחול הן מניות של תאגידים בעלי שם בין-לאומי המייצגים איכות, אמינות, ואת היכולת לפעול באופן רווחי וטוב לאורך זמן גם בזמנים רעים. כיאה לאופי הסיכון הגבוה לעיתים בבחירת מניות, המונח "צ'יפ כחול" נובע ממשחק הפוקר. הסטים הפשוטים ביותר של האסימונים בפוקר כוללים צבעים לבנים, אדומים וכחולים, כאשר המסורת קובעת כי האסימונים הכחולים הם בעלי ערך הגבוה ביותר. אם אסימון לבן שווה 1 דולר , אדום בדרך כלל שווה 5 דולר, וכחול 25 דולר.
Dow Jones Industrial Average (ממוצע התעשייה דאו ג'ונס) – הוא מדד יחסי משוקלל של מניות Blue chip המשקלל את השינוי הרצוף בשערי 30 מניות נבחרות של חברות ענק אמריקאיות בבורסה לניירות ערך בניו יורק ובנאסדק.
למרות שבשמו הרשמי כלולה המילה "תעשייה" המדד מספק חשיפה ל-9 פלחי כלכלה שונים הכוללים טכנולוגיה, שירותים, פיננסים, כלכלה, בנקאות, ביטוח בידור ועוד.
היסטוריה
ב-1882 הגו שלושה כתבים צעירים – צ'רלס דאו, אדוארד ג'ונס וצ'רלס ברגשטרסר – רעיון: לכתוב מדי ערב עיתון שיעסוק בנושאים המעניינים את המשקיעים בבורסה המתרחבת של ניו-יורק. הם קראו לחברה שהקימו "דאו-ג'ונס ושות'". את הדפים שלחו למנויים מדי ערב באמצעות שליחים בכרכרות. שנה לאחר מכן כתבו כבר דו"חות בורסה וידיעות כלכליות והחלו להדפיס את ה"וול-סטריט ג'ורנל.
ב-1906 הגה דאו רעיון נוסף: לפרסם מדד יומי של הבורסה, שכונה בהמשך "מדד דאו-ג'ונס". המדד יבדוק את כלל הישגי המניות של חברות התעשייה הגדולות ביותר ויציג את העלייה או הירידה הממוצעת בהן. בתחילה כלל המדד 12 חברות (ערכו ביומו הראשון עמד על 40.94 נקודות), אך בשלהי שנות ה-20 התקבע על 30 חברות – וזהו המספר גם היום.
בין החברות המרכיבות את המדד היום: ג'ונסון-אנד-ג'ונסון, מקדולנד'ס, קוקה-קולה, מייקרוסופט ועוד. בהמשך המאה ה-20 אימצו הבורסות השונות בעולם את שיטת ממוצע המדד היומי, דוגמת מדד ניקיי בטוקיו.
ב-1971 פתחה חברת דאו-ג'ונס את מאגרי המידע הכלכליים שלה לציבור. אלה כוללים 60 מיליון מסמכים מ-3,400 מגזינים, כתבי-עת ופרסומים מדעיים מכל העולם. החברה מתפקדת היום גם כסוכנות ידיעות ובנוסף למדד התעשייה הנ"ל קיימים גם מדדי דאו ג'ונס אחרים לענפי כלכלה שונים בארצות הברית ולבורסות מסביב לעולם. במאגר המידע שלה ניתן לקבל, בין השאר ציטוטים של נאומים מכל התקופות, כמו גם את מצב המניות של חברות שונות בכל שנה. 11 אלף איש עובדים בחברת הידיעות דאו-ג'ונס בכל העולם.
המדד שמבטא את התנהגות שוקי ההון האמריקנים צנח בשיעורים חדים במספר תקופות במשך העשורים הרבים שבהם הוא נמדד. עקב מלחמת העולם הראשונה הוא צנח ב-24.39% ב-12 בדצמבר 1914. במהלך המשבר הפיננסי הגדול שהתחיל ב-1929 הוא צלל לשפל שאותו לא חצה עד ל-1954. ב-1987 נחתך המדד ב-22.6% ביום שני ה-19 באוקטובר שידוע בכינויו יום שני השחור.
ב-19 במרץ 1999 חצה המדד לראשונה את קו 10,000 הנקודות, בתום יום המסחר. חמישה שבועות לאחר מכן המדד חצה את קו ה-11,000 הנקודות. בחודש ינואר שנת 2017 חצה המדד לראשונה את קו 20,000 הנקודות. ב-16 במרץ 2020 צנח המדד בכ-12.93%, הצניחה הגדולה ביותר מאז יום שני השחור של 1987, הצניחה אירעה בצל החששות ממגפת הקורונה ומירידה חדה במחירי הנפט.
אופן חישוב המדד
הדאו אינו מחושב לפי ממוצע אריתמטי משוקלל והוא אינו מייצג את שווי השוק של החברות המרכיבות אותו כמו מדד S&P 500 , במקום זאת, הוא משקף את סך רכיבי מחירי המניות במדד, חלקי "מחלק הדאו".
מכיוון ש"מחלק הדאו" היה צריך להשתנות לאורך זמן כדי לפנות מקום לשינויים בשוק, הנוסחה או המשוואה המשמשים לחישוב הממוצע השתנו גם כן. על מנת לפנות מקום לשינויים בשוק, כמו גם לשמור על סוג כלשהו של המשכיות היסטורית ולאפשר יכולת לערוך השוואות בין ממוצעי הדאו בעבר ובהווה, וול סטריט ג'ורנל – האחראי על ה- DJIA – התאים את "מחלק הדאו" והחל מסוף יוני 2018, "מחלק הדאו" עומד על 0.14748071991788 המשמעות היא שלכל שינוי של 1 דולר במחיר כל מניה מסוימת במדד, הממוצע – באמצעות "מחלק הדאו" הנוכחי שווה לתנועה של 6.781 נקודות בשוק.
עדכון "מחלק הדאו" מחזיק את הדאו קרוב לשווי ההוגן ומקל על הסוחרים והמשקיעים לבחון את הממוצעים המדויקים ולעשות את המהלכים הטובים ביותר, הן עבור עצמם והן עבור הלקוחות שהם מייצגים.
רכיבי מדד הדאו
הרכבו השתנה בסך הכל 60 פעמים מאז הקמתו. ב- 24 באוגוסט 2020, Salesforce, Amgen ו- Honeywell התווספו ל- Dow, שהחליפו את ExxonMobil, Pfizer ו- Raytheon Technologies.
הטבלה שלהלן מפרטת את החברות הכלולות ב- DJIA החל מאוגוסט 2020:
ביקורת על המדד
מבקרים רבים של הדאו טוענים שהוא אינו מייצג באופן משמעותי את מצב הכלכלה האמריקנית מכיוון שהוא מורכב מ -30 חברות בלבד. הם מאמינים שמספר החברות קטן מדי והוא מזניח חברות בגדלים שונים. מבקרים רבים מאמינים כי ה- S&P 500 הוא ייצוג טוב יותר של הכלכלה מכיוון שהוא כולל יותר חברות משמעותית, 500 לעומת 30, שמטבען מגוונות יותר.
יתר על כן, המבקרים סבורים כי התייחסות רק למחיר המניה בחישוב אינה משקפת את החברה במדויק. באופן זה, לחברה עם מחיר גבוה יותר אך שווי שוק קטן יותר יהיה משקל גדול יותר מחברה עם מחיר מניה קטן יותר אך שווי שוק גדול יותר, אשר ישקף בצורה גרועה את גודלה האמיתי של החברה.
מדריך זה נכתב לצורך לימוד בלבד, אין לראות בנכתב במדריך זה המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך ו/או פעולות המבוססות על המידע הנכתב במדריך, למידע נוסף אודות הסרת אחריות לחצו כאן