השקעות ESG – הן למעשה השקעות ברות קיימא הרואות את פוטנציאל התשואה של ההשקעה לצד ההשפעה הסביבתית – חברתית – ייצוגית שלה. בימים בהם הפערים החברתיים והכלכליים הולכים ומתרחבים, נראה ששיקולים נוספים מעבר לתשואה טהורה הפכו להיות פקטור בבחינת השקעה מוצלחת. יותר ויותר משקיעים ובמיוחד דור המשקיעים הצעיר שהצטרף זה עתה לשוק ההון, בוחנים את ציון ה-ESG של חברה – המציין את ביצועי החברה בשקלול ההתחשבות בקריטריונים אלו.
על מנת להבין טוב יותר את השקעות ה-ESG, להלן פירוק הגורמים של מרכיבי ההשקעה:
מרכיב סביבתי (Environmental) – גורמים סביבתיים כוללים את האופן שבו החברה מקלה על פליטת גזי החממה שלה, האם המוצרים שהחברה מייצרת הם ברי קיימא, האם היא משתמשת במשאבי טבע ביעילות ומה היחס שלה לגבי מיחזור.
מרכיב חברתי (Social) – המרכיב החברתי כולל גורמים בחברה ומחוצה לה. האם העסק משתתף בפיתוח קהילתי, כגון מתן דיור בר השגה או הלוואות הוגנות? האם החברה שוקלת גיוון והזדמנות תעסוקתית לפלחים שונים בתעשייה? האם החברה נותנת עדיפות לזכויות אדם בכל מקום בו היא עושה עסקים, כולל מדינות אחרות?
ייצוג החברה (Governance) – קריטריון זה, אמור לעניין כל משקיע ששם דגש על ניתוח פונדמנטלי ובוחן לעומק את ההתנהלות התפעולית של החברה, מבלי קשר אם הוא דוגל בהשקעות ESG או לא. קריטריון זה בוחן האם דירקטוריון החברה וההנהלה הבכירה מקבלים שכר סביר, האם ההנהלה מאוזנת מגדרית, והאם הם קשובים לבעלי המניות.
הדברים משתנים , למה השקעות ESG עלו לכותרות?
התשובה לשאלה הזאת טמונה בעובדה כי גדל פה דור חדש של משקיעים עם אג'נדות שונות, שמתחיל לקבל לידיו הון ועושר – דור המילניום. על פי מחקר שנעשה ע"י Bank Of America, כ-30 טריליון דולר צפויים לעבור מידם של הבייבי בומרס לידי המילניאלס בעשורים הקרובים. דור זה, מעוניין להשקיע יותר על פי ערכי ה-ESG ולהתאים את השקעותיו לערכיו. מחקר של Black Rock – תאגיד השקעות עולמי, מצא כי 67% ממשקיעי דור המילניום מעוניינים לבטא את הערכים החברתיים והסביבתיים שלהם דרך ההשקעות, בחלוקה מגדרית התוצאה לבנות הייתה גבוהה עוד יותר – 76%. תאגיד הפיננסים והביטוח Allianz מצא כי 57% ממשקיעי דור המילניום הפסיקו או מימשו השקעה לאחר שגילו כי לחברה מסויימת השפעות שליליות על החברה והסביבה, או שהחברה פגעה ברווחתם של העובדים. קשה להתעלם מהגלובליזציה של המגמה, בתחילת 2018, שווי השוק של "השקעות אחראיות" ברחבי העולם עמד על 30.7 טריליון דולר, 14 טריליון דולר מתוכן היו באירופה, בעוד 12 טריליון דולר בארה"ב – יחד הם היוו כ- 85% מסך ההשקעות ESG העולמיות .
איפה הפוטנציאל?
רבים מאתנו מנהלים את ההשקעות שלהם על סמך פוטנציאל הרווח בהתחשב בסיכון הנתון ואף אחד לא אשם, שכן בסוף כולנו למדנו שקפיטליזם לא מתערבב טוב עם סביבה וחברה. אבל האם אנחנו באמת צודקים? מחקר שפורסם ע"י תאגיד הפיננסיים MSCI בשנת 2019, השווה תשואת קרן מסורתית וקרן ESG בין השנים 2004-2018 ומצא כי התשואות היו כמעט זהות. בנוסף, יש הטוענים שחברות הדוגלות בהתנהלות ESG, יציגו עלות הון נמוכה יותר, תנודתיות נמוכה יותר ומקרים נדירים יותר של שוחד, שחיתות והונאות, התנהלות כזו של חברה לאורך זמן, עם דגש לאורך זמן (!), מובילה לרווחיות גדולה יותר של החברה, פחות סיקורי תקשורת שליליים, פחות סיכונים משפטיים ולהון אנושי איכותי יותר שיהווה את התשתית לצמיחת החברה. חברות כמו MSCI יצרו מערכת דירוג (בדיוק כמו חברות דירוג האשראי) שמדרגת מדינות, קרנות סל (ETF) וחברות בודדות על סמך פרמטרים מבוססי ניתוח באמצעות בינה מלאכותית (AI) .
ע"פ מערכת הדירוג של MSCI, חברות כמו מיקרוסופט, נבידיה ואלפבית (גוגל) זוכות לדירוג הגבוה ביותר- AAA ונחשבות כמובילות בתחומן. חברות כמו אפל, טסלה ונייק זוכות לדירוג A – דירוג ממוצע גבוה. חברות כמו וולמארט וולט דיסני מקבלות את הדירוג BBB – מקום טוב באמצע. חברות כמו טוויטר ובנק אוף אמריקה מקבלות את הדירוג BB וחברה כמו מאטצ' (טינדר) מקבלת את הדירוג הנמוך B – בטענת אי יציבות ודגש נמוך על פיתוח הון אנושי. חלק מהכוכבות שהוזכרו למעלה, הציגו ביצועים מרשימים מתחילת השנה: טסלה
(402%+), אפל (57%+), וולמארט (21%+), טוויטר (57%+), מאטצ' (69%+) על אף הדירוג הממוצע מינוס שלהן במדד ה-ESG, אז האם המדד אמין? מערכת הדירוג בוחנת חברות בטווחי זמן ארוכים ולא מתיימרת לשנות את הדירוג על בסיס שנתי, במיוחד לא בזמנים יוצאי דופן כמו שאנו נמצאים בהם כיום.
איך נחשפים?
מי שמעוניין להיחשף להשקעות ESG בדרכים מגוונות נוספות, קיימת האופציה לקנות מנייה עם דירוג גבוה, וישנה האופציה לרכוש קרן סל שמשקיעה במספר מניות תחת תת מאפיין משותף (השוק האמריקאי, שווקים מתפתחים, קרנות ריט, הכנסה קבועה, סחורות וכדומה) כל עוד שהמניות בסל עונות לקריטריונים של השקעה אחראית. לדוגמא, קרן הסל של ואנגארד – ESGV מנהלת כבר 2.1 מיליארד דולר ומחזיקה ב-1,461 מניות של חברות "אחראיות", הקרן עלתה 13.76% מתחילת השנה. קרן הסל של USXF -i-shares הוקמה בחודש יוני השנה וכבר מנהלת 44 מיליון דולר, במהלך השלושה חודשים האחרונים עלתה 6.84%.
ע"פ חברת המחקר Morningstar בסוף הרבעון השני של 2020 היו כ-534 קרנות עוקבות מדדי ESG, בניהול כולל של 250 מיליארד דולר.
לא הכל ורוד
אחת הבעיות בהשקעה אחראית, היא שאין דרך אחידה לעקוב אחר מדדי ה- ESG של חברה, במיוחד בארה"ב, שם אין חובה לחשוף בפומבי נושאים כמו גיוון מגדרי, שיטות תשלום או מדידת ההון האנושי . בנוסף, ישנן גישות רבות להשקעה ב- ESG, מה שאומר שלמנהלי קרנות יכולות להיות דרכים שונות להשקיע את כספי המשקיעים. חלקם עשויים להשקיע אך ורק באנרגיה נקייה או בחברות שיש אישה בדירקטוריון, בעוד שאחרים עשויים לעקוב אחר מדד ה- S&P 500 ולהתאים את משקל החברות במדד על פי ציון ה- ESG של החברה. עד היום, על אף שטרנד ההשקעות נמצא בעיצומו, לא קיים קונצנזוס על אופן ההשקעה האידיאלי, או על הסטנדרט לקיימות. על כך, נטל בדיקת הנאותות של החברה או קרן סל – היא על המשקיע.
סיכום
אפשר להגיד שהדבר הכי "טוב" שקרה להשקעות ESG הוא ה-Covid 19. המגפה העולמית שימשה כנקודת מפנה משמעותית, תשומת ליבם של המשקיעים עברה להתמקד בחברות עם מודל עסקי גמיש עם מבט לעבר עתיד בר קיימא. הוכח שהאופן שבו חברה מתייחסת לבעלי העניין שלה – מעובדיה ועד לבעליה, יכול להשפיע לבסוף על שורת הרווח הנקי. השילוב של המגפה יחד עם תנועות נוספות בענייני צדק גזעי, טוהר השלטון, זיהום, התחממות גלובלית ושוויון – רק הוסיפו עניין בהשקעות ברות קיימא, שכן לא ניתן להתעלם מהעובדה שלשם העתיד הולך
מדריך זה נכתב לצורך לימוד בלבד, אין לראות בנכתב במדריך זה המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך ו/או פעולות המבוססות על המידע הנכתב במדריך, למידע נוסף אודות הסרת אחריות לחצו כאן