בנג´מין גראהם, יועץ ההשקעות הגדול ביותר של המאה ה-20, לימד אינספור אנשים והשפיע על רבים נוספים בכל העולם. תורת "השקעות הערך" של גראהם, שמגינה על משקיעים מטעויות בסיסיות ומלמדת אותם לפתח אסטרטגיות ארוכות טווח, הפכה את ספרו "המשקיע הנבון" לתנ"ך של משקיעי הערך עוד כשראה אור לראשונה בשנת 1949. במהלך השנים הוכיחו ההתפתחויות בשוק את נכונות האסטרטגיות של גראהם. וורן באפט כתב על הספר "הספר הטוב ביותר שאי פעם נכתב על השקעות"

גראהם הטיף למשקיעי שוק ההון להבחין בין השקעה וספקולציה. בספרו "ניתוח ניירות ערך", הוא הציע הגדרה ברורה של השקעה שהובדלה ממה שהוא העריך כספקולציה. הוא כתב כי "פעולת השקעה היא פעולה אשר עברה בדיקה יסודית ומקיפה, ומעניקה ביטחון על הקרן ותשואה נאותה על ההשקעה. פעולות אשר לא עונות על דרישות אלה הן ספקולטיביות".

גראהם המליץ שמשקיעים ישקיעו זמן ומאמץ לנתח את הדוחות הכספיים של חברות. כאשר מניית חברה ניתנת לקניה בשוק במחיר מוזל לעומת הערך הפנימי שלה, קיים "מרווח ביטחון", אשר עושה אותה מנייה מתאימה להשקעה. גראהם כתב שהשקעה כזו היא החכמה ביותר כאשר היא נעשית בצורה שיטתית ויעילה, התבטאות שוורן באפט החשיב כמילים החשובות ביותר על השקעות שנכתבו אי פעם.

"המספר של גראהם" הוצע על ידי בנג'מין גראהם לאמוד את הערך הבסיסי של מחיר מניה. הוא בעצם מודל המשמש להערכת מחירה של חברה המבוטא בנוסחה שעוצבה על ידי בנג'מין גראהם.

המספר הסופי שמתקבל לאחר חישוב הנוסחא, תיאורטית, הוא המחיר המקסימלי (הגבול העליון) שעל משקיע לשלם עבור המניה הנתונה. במילים אחרות, מניה שמתומחרת מתחת למספר גראהם תחשב כערך טוב, מוערך שכדאי להשקיע בו.

דוגמה לנוסחת "המספר של גראהם"

לדוגמא, אם הרווח למניה (EPS) אחת של חברת ABC הוא 1.50$, הערך בספרים למניה (BVPS) הוא 10$, מספר גראהם יהיה 18.37. ((22.5 * 1.5 * 10)שורש = 18.37).

שוב, 18.37 הוא המקסימום שמשקיע צריך לשלם עבור מניית ABC  על פי גראהם. אם מחיר ABC הוא 16 דולר, זה מצויין אולם, אם מחיר המניה הוא 19 דולר, יש להימנע מכך.

גראהם כתב בספרו (המשקיע הנבון, פרק 14):

"המחיר הנוכחי (מכפיל ההון) לא צריך להיות יותר מפי 1.5 מהערך בספרים שדווח לאחרונה. עם זאת מכפיל רווח מתחת ל- 15 יכול להצדיק מכפיל נכסים גבוה יותר בהתאמה. ככלל אצבע אנו מציעים כי מכפיל ההון כפול מכפיל הרווח שהוא היחס בין מחיר לערך בספרים לא יעלה על 22.5"

כלומר ניתן לראות את הנוסחא בצורה הזו:

במילים אחרות: 22.5 הוא "המספר של גראהם" מסביר את האמונה של גראהם שהיה משקיע במניות זולות ולכן לא רצה לשלם יותר מדי עבורן – אז הוא יצר כלל אצבע כך שהוא לא קנה מניות עם מכפיל רווח PE  מעל 15 ו- מכפיל הון PB  גדול מ -1.5.

ומכאן נגזור את שימוש כיום למספר של גראהם – מאיפה 22.5? שכן הוא מבוסס על הקריטריונים המרביים של 1.5PE ו- 15PB

דוגמא: נקח את מניית "שוק ההון בסלון" למשל, הנסחרת בנאסד"ק בעלת מכפיל הון 1.7 ומכפיל רווח 12 – כך, שהכפלת ערכים אלו יתנו לנו את התוצאה של 20.4 . במקרה הזה, כל עוד התוצאה מתחת למספר גראהם שהוא 22.5 המניה "כדאית" לקנייה – אם יוצא לכם תוצאה גבוהה מ22.5 אזי המניה כביכול לא כדאית או לא מספיק זולה לקנייה – אך יש לשים לב כי פה נכנסות המגבלות! שחשוב להכיר.

מגבלות מספר גראהם

החישוב למספר גראהם אינו בוחן מאפיינים בסיסיים רבים, אשר נחשבים כהשקעה טובה, כגון איכות הניהול, בעלי המניות העיקריים, מאפייני התעשייה והנוף התחרותי, ערך הנכסים נטו, ערך נכס נוכחי, יחס חוב להון עצמי ועוד.

לכן, החישוב סוביקטיבי כאשר הוא נשקל לבדו. ועל כן לעולם הוא לא צריך להיות בשימוש לבד, המשקיע חייב לקחת בחשבון גורמים נוספים וחשוב לשים לב לפעול על פי הקירטריונים המומלצים – זכרו!, יש הבדל גדול בין האופן שבו הומלץ אז בשנות ה60-70 לבין אופן השימוש בו כיום:

(1)חפשו חברות גדולות עם מכירות של לפחות 500 מיליון דולר

(2)מצב פיננסי חזק למניעת פשיטת רגל

(3)יציבות רווחים – ללא הפסדים בעשר השנים האחרונות.

(4)דיבידנדים עקביים – לחברה צריכה להיות היסטוריה של תשלום דיבידנדים ללא בעיות במשך 20 השנים האחרונות.

(5)צמיחת רווחים – הרווח הנקי למניה היה צריך לעלות לפחות ב- 1/3 בעשר השנים האחרונות.

(6)מכפיל רווח מתחת ל -15

(7)מכפיל הון מתחת ל -1.5

אתם יכולים להבחין כי נקודות 6 ו-7 בעצם מהוות את "מספר גראהם".

שלבו קריטריונים 1 עד 5 בנוסף – וקיבלתם את מתודולוגיית "המספר של הגראהם" המלאה.

מדריך זה נכתב לצורך לימוד בלבד, אין לראות בנכתב במדריך זה המלצה לביצוע פעולות בניירות ערך ו/או פעולות המבוססות על המידע הנכתב במדריך, למידע נוסף אודות הסרת אחריות לחצו כאן