הצמיחה בתחום ההשקעות האלטרנטיביות בשנים האחרונות נבעה בעיקר מהצורך בגיוון תיק ההשקעות ופיזור סיכונים. המשבר הכלכלי הגדול של 2008 ניפץ במידה רבה את האשליה שלפיה תיק השקעות המורכב ממניות ואיגרות חוב הוא מגוון דיו. המשבר היה גם זרז לחיפוש אחר חלופות השקעה שהמתאם בינן לבין השוק נמוך, כך שתנודתיות בשווקים לא תשפיע גם עליהן או שלכל הפחות תשפיע במידה פחותה.

הביקוש הגבוה למוצרי השקעה מיוחדים הוביל בשנים האחרונות לצמיחה גבוהה בתחום. על רקע התחרות הגדולה הזו, מכשירי השקעה שונים הוקמו במטרה לפנות לקהל רחב יותר, כך שחסמי הכניסה לתחום הולכים ויורדים וחלופות ההשקעה גדלות. יש מספר מכשירים פיננסיים אלטרנטיביים שהפכו נפוצים במיוחד בשנים האחרונות.

אז מהי בעצם השקעה אלטרנטיבית?

זהו מונח חדש יחסית  "השקעה אלטרנטיבית", בדרך כלל מתכוונים להשקעה שאינה בשוק ההון המוכר והרגיל. היא בעצם נכס פיננסי שאינו נכנס לאחת מקטגוריות ההשקעה המקובלות. השקעה “מקובלת” כוללות מניות, אג”ח, תוכניות חיסכון/פיקדונות ונדל”ן למגורים. רוב ההשקעות אלטרנטיביות מוחזקות על ידי משקיעים מוסדיים ועל ידי “משקיעים כשרים“, וזאת בגלל אופיין המורכב, חוסר הרגולציה ומידת הסיכון

יש מספר אפיקים שמוגדרים כאלטרנטיביים. את מירב תשומת הלב מקבל תחום הנדל"ן, כשאפיקי השקעה פוטנציאליים אחרים הם סחורות, מתכות, מטבעות דיגיטליים , פורקס, הלוואות B2B  

מה שאלטרנטיבי הוא לא סוג הרכישה שמשקיעים בו, אלא אופן ההשקעה.

השקעות אלטרנטיביות הן לא סולידיות!!, הן מיועדות לאנשים שרוצים לסכן סכום כסף מסוים תמורת האפשרות לרווח גבוה (תשואה) בסיכון גבוהה מאוד.

השקעות אלטרנטיבות קפצו מדרגה בשנים האחרונות, על רקע הריבית הנמוכה. ישנן קבוצות שונות שנוהגות להשקיע באמצעים אלטרנטיביים. ראשית יכולים אלה להיות משקיעים מוסדיים שכבר מחזיקים בתיק השקעות זה או אחר. הם מעוניינים ליצור גיוון של תיק ההשקעות שלהם, במטרה להוריד את פוטנציאל הסיכון.

לפני שנפרט את ההשקעות עצמן  – חשוב לדעת:

-מרבית ההשקעות האלטרנטיביות אינן מפוקחות על ידי הרשויות לני”ע.

-בהשקעות אלטרנטיביות רבות יש סף מינימאלי על מנת להצטרף להשקעה.

-העמלות בהשקעות כאלו הן גבוהות, במיוחד בהשוואה לקרנות נאמנות וקרנות נסחרות בבורסה (תעודות סל).

-להשקעות אלה יש יכולת נמוכה להציג נתוני ביצועים שאותם ניתן לאמת עבור משקיעים פוטנציאליים.

-במקרים רבים מחירי הנכסים נמוכים בעסקאות כאלו מאשר בעסקאות סחירות היות ומחזורי המסחר בנכסים כאלה נמוך.

-השקעות כאלו קשה לממש!! הן לא נזילות לרוב.

-במקרים רבים המשקיעים גם עשויים להתקשות אפילו להעריך השקעות, מכיוון שהנכסים והעסקאות הכרוכות בהם הם לעיתים קרובות נדירים.

-השקעות אלטרנטיביות מועדות להונאות בשל אופיין הלא מפוקח.

-השקעות אלטרנטיביות כפופות לרוב למבנה משפטי פחות ברור מאשר השקעות דרך שוק ההון המומסד.

מסיבות אלו חיוני שהמשקיעים יבצעו בדיקת נאותות נרחבת כאשר שוקלים השקעות מהסוג הזה. לעתים קרובות, רק לאלה שנחשבים כמשקיעים מוסמכים יש גישה להצעות השקעה אלטרנטיביות. בארה”ב משקיעים כשירים הם בעלי שווי נטו העולה על מיליון דולר (לא סופרים את מגוריהם) או עם הכנסה אישית של לפחות 200,000 דולר. בישראל משקיע כשיר הינו משקיע בעל נכסים נזילים בסך 8 מיליון ₪ או הכנסה אישית של 1.2 מיליון ₪ לשנה ו- 1.8 מיליון לתא משפחתי או 5 מיליון הון נזיל והכנסה שנתית של 600 אלף ₪ בשנה.

גם למשקיע “הממוצע”  הלא “כשיר” יש כיום גישה להשקעות אלטרנטיביות. קיימים לא מעט קרנות נאמנות חלופיות וקרנות הנסחרות בבורסה המכונות גם קרנות  ALT . קרנות אלו מספקות הזדמנות להשקיע בקטגוריות נכסים לא סחירים שלא היו נגישים בעבר למשקיע הממוצע.

דוגמאות לאפיקי השקעה אלטרנטיבים:

השקעות במטבעות קריפטו כמו ביטקוין, אתריום ואחרים הן השקעות בסחורה ולא במטבע כפי שנהוג לחשוב.

השקעה אלטרנטיבית נוספת היא בתחום הנכסים הדיגיטליים. נכסים דיגיטליים יכולים להיות חנויות של מסחר אלקטרוני (אמזון, איביי ואחרים), או אתרים המספקים תוכן כמו אתרי תוכן, בלוגים, אתרים בערוץ יוטיוב וכדומה. השקעה בנכס דיגיטלי יכולה להיות אישית (עצמאית) או יכולה להיות גם במודל של השקעה חברתית.

קרן הלוואות P2P  – משקיעה בפלטפורמות חברתיות המאפשרות לאנשים פרטיים להלוות כסף לאנשים אחרים. המלווה הוא למעשה משקיע שנהנה משיעורי ריבית משתלמים, מאחר שנחסך ממנו תיווך הבנק. הקרנות הללו מספקות צינור אשראי להלוואות מסוג זה בפיזור רחב, שנועד לצמצם את סיכוני ההפסד.

הלוואות חברתיות  B2B– עולם ההשקעות האלטרנטיביות מאפשר ליזמים ומשקיעים הזדמנות לשתף פעולה ולהצטרף יחד להשקעות שונות, לגייס כסף דרך פלטפורמות לגיוס המונים או לגייס כסף דרך קרנות או חברות. הכלכלה השיתופית יוצרת אמון בין המשקיעים, וחוסכת בעלויות.

רכישות שליטה בחברות משותפות – בדרך כלל מנוהל על ידי יזם שמנהל  את עסקת רכישת השליטה ומשמש כבנקאי השקעות בעסקה עבור עשרות משקיעים מוסדיים ואחרים . היזם מספק שירותי בנקאות השקעות מקצה לקצה: גיוס המשקיעים וניהול המו”מ על שווי ההשקעה, ניהול תהליך בדיקות הנאותות, ריכוז כל מערך ההסכמים מול המשקיעים, הכנת מודל ממוחשב לניתוח שווי חברה, תכנון המבנה הפיננסי של העסקה ואפיון השליטה שקיבלה קבוצת המשקיעים, מציאת פתרונות לסוגיות כלכליות, משפטיות וחשבונאיות ועוד. עם השלמת העסקה, ממנים נציג היזם לדירקטריון החברה והוא מסייע להוציא לפועל את התוכנית העסקית הרב שנתית של הקבוצה.

השקעות אלטרנטיביות בנדל"ן– ניתן בטעות לייחס להשקעות אלטרנטיביות בנדל”ן גם השקעות באמצעות שוק ההון כמו מניות, תעודת סל, קרנות נאמנות, שהפעילות העסקית שלהן היא נדל”ן. ישנן השקעות אלטרנטיביות דרך קרנות נדל”ן (בעיקר קרנות לא סחירות) בעלות מאפיינים שונים משוק ההון ולכן ניתן להכליל אותן תחת הקטגוריה הזו- לדוגמא: השקעה ישירה בנכס, רכישת נכס באמצעות חברה זרה, עסקה פיננסית מוגבה בנדל"ן, השקעה באמצעות פלטפורמה לגיוס המונים בנדל"ן.

קרנות השקעה פרטיות  (PRIVATE EQUITY FUND) – אסטרטגיית ההשקעה בקרנות אלה היא לרכוש חברות בעלות פוטנציאל השבחה, שנקלעו לקשיים מסיבות שונות למשל: ניהול כושל, כשל שוק, בעיית תזרים וכו’.

קרן שניונית (SECONDARY FUND) – הינה קרן השקעה פרטית (PE) המטרה שלה היא לרכוש נכסים והשקעות בלתי סחירות ממשקיעים שרוצים למכור אותם. היתרון של הקרן היא רכישת נכסים שהם במחיר שמתחת למחיר השוק.

קרנות הון סיכון  (VENTURE CAPITAL FUND)– הינה קרן השקעה פרטית המתמחה בהשקעות בתחום הטכנולוגיה. קרנות אלה משקיעות בדרך כלל בשלבים מוקדמים של המיזם  (early stage)

קרן גידור (HEDGE FUND)– אסטרטגיית השקעה של קרן זו היא להניב למשקיעים שלהם תשואה עודפת בכל תנאי שוק. קרן זו פועלת באמצעות מכשירים פיננסיים שונים כמו אופציות, חוזים עתידיים, מנופים, מכירה בחסר וכיו”ב.

השקעה בסחורות (COMMODITY) – השקעה אלטרנטיבית נוספת בעלת קורלציה שונה משוק המניות והאג”ח היא השקעה בסחורות. השקעות או מסחר בסחורות מתבצע ברובו בעולם הוירטואלי ומתקיים באמצעות “חוזים עתידיים”. מטרתם של החוזים העתידיים הוא לגדר סיכונים לבעלי הסחורות (למשל מגדלי התירס) ולאפשר לספקולנט (המשקיע) לקנות סחורה במחיר שנקבע מראש, ובכך להבטיח את רווחיו במידה וערכי הסחורות יעלו.

קרנות תשתיות– פעילות בחו"ל, עדיין לא קיימות בישראל, אבל המדינה כבר פועלת למען הסדרת התחום. קרנות תשתיות יאפשרו לכל משקיע להשקיע במיזמי תשתיות לאומיים משמעותיות כמו התפלת מים, טיהור שפכים, הקמת כבישים, הפעלת תשתיות חשמל וטלפון וכל תשתית אחרת שתבוצע בשיתוף פעולה בין המדינה והמגזר הפרטי. הקרנות הללו צפויות לפעול במודל ריט, כלומר כמו קרנות נדל"ן.

סיכום

בשורה התחתונה, מכשירי ההשקעה האלטרנטיביים מעניקים גיוון לתיקי ההשקעות, בין היתר משום שהם אינם מושפעים מהתנודות בשוק ההון. יש מגוון רחב של השקעות אלטרנטיביות שיש לשקול לשלב אותם בתיק השקעות של המשקיע. חלק מההשקעות יכולות להתאים לכל כיס וחלקן- רק למשקעים כשרים או מתוחכמים.

סביבת הריבית האפסית מחייבת את המשקיע לחפש אחר אפיקים אלטרנטיביים, אך יחד עם זאת יש לקחת בחשבון את הסיכונים הרבים בהשקעות כאלו ולהבין את היתרונות והחסרונות הקיימים בהשקעות אלטרנטיביות.

בשנים האחרונות הוכיחו חלק מהמכשירים האלה את עצמם כהשקעה שמאפשרת יצירת ערך מוסף למשקיעים וזו הסיבה שהצמיחה בתחום זה צפויה להימשך. שתי החלופות שמקבלות את עיקר הכספים בשנים האחרונות הן קרנות ההשקעה פרייבט אקוויטי והשקעות בנדל"ן ישיר זאת, מתוך רצון של המנהלים בתחום להשיא תשואות עודפות למשקיעים, תוך השגת פיזור השקעתי והקטנת התלות בשוק ההון.

***אין לראות בנכתב במדריך זה המלצה לביצוע פעולות בנייר או בשוק ההון, למידע נוסף אודות הסרת אחריות לחצו כאן