דיבידנד זה כסף שהחברה מחלקת לבעלי המניות מהמזומנים שנמצאים ברשותה. זהו בעצם כסף שחוזר לכיס של מי שמחזיק את המניה. יש משקיעים שמחפשים במכוון להשקיע בחברות שמחלקות דיבידנדים מתוך הנחה שחברות כאלו רואות את טובת בעלי המניות לנגד עיניהן. מצד שני, אנשים רבים טוענים שחלוקת דיבידנדים מהווה סימן שלילי המרמז שאין לחברה איך לצמוח באמצעות המזומנים שיש לה ולכן היא מחלקת דיבידנדים לבעלי המניות.

האמת נמצאת כמובן איפשהו באמצע. בארצות הברית יש להרבה חברות תרבות של חלוקת דיבידנדים לאורך שנים ארוכות ומשקיעים רבים מתכננים על קבלת הכסף הזה כחלק מתקציב ההוצאות המשפחתי. יש לזכור שחברות רבות מחלקות דיבידנדים וגם משקיעות כספים בצמיחה כך שחלוקת הדיבידנד אינה בהכרח סימן לחוסר יכולת לצמוח.

כדי לדעת אם חלוקת הדיבידנד באה על חשבון הצמיחה יש לפתוח את הדוח הפיננסי של החברה שנקרא בשפה המקצועי 10-K ולחפש כמה כסף החברה הוציאה על Capital Expenditure או בקיצור (CapEx) והאם ההוצאה הזאת יועדה לצמיחה או רק לתחזוקה של המצב הקיים. אם ההוצאה יועדה לצמיחה אז זה ברור שהדיבידנד לא בא על חשבון הצמיחה.

האם חלוקת דיבידנד זה טוב למשקיע?

אני לא מחליט על השקעה בחברה על פי הקריטריון של חלוקת דיבידנדים או לא. מבחינתי חלוקת דיבידנדים זה בונוס שמחזיר כסף לכיס שלי. היתרון המרכזי מבחינתי לקבלת דיבידנדים זאת העובדה שמחיר הכניסה שלי למניה יורד. אם לדוגמא קניתי מנייה ב-$30 ובכל שנה החברה מחלקת דיבידנד של $2 למניה אז אחרי 5 שנים מחיר הכניסה שלי הוא $20 בלבד, ואם החברה מגדילה את הדיבידנדים בכל שנה אז החזר ההשקעה אפילו מהיר יותר. מרבית המשקיעים מכירים את המושג Dividend Yield אבל אינם מודעים לעוצמה הגלומה במושג  Dividend Yield On Cost.. המושג Dividend Yield מגדיר את 'תשואת הדיבידנד' ביחס למחיר המניה ומחושב באחוזים. אם מחיר המניה הוא $40 והחברה מחלקת דיבידנדים בסך $2 בשנה אז תשואת הדיבידנד היא 5%. לעומת זאתDividend Yield On Cost   מגדיר את תשואת הדיבידנד ביחס למחיר הכניסה לפוזיציה.

בואו ונבחן דוגמא פשוטה (ונתעלם לרגע מנושא המיסוי):

– נניח ומשקיע קנה בתחילת 2019 מניה במחיר $40 ובסוף אותה שנה החברה חילקה דיבידנד של $2. במקרה הזה המשקיע מקבל Dividend Yield של 5% וגם ה-Dividend Yield On Cost הוא 5%.

– כעת נניח שבסוף 2020 מחיר המניה הוא כבר $50 והחברה שומרת על מדיניות חלוקת דיבידנדים לפי Dividend Yield שהוא 5% (שזה צעד מאוד מקובל) ולכן מחלקת $2.5. עבור המשקיע מדובר ב- Dividend Yield On Cost של 6.25% היות ומחיר הכניסה שלו היה $40.

– בסוף 2021 מחיר המניה עלה ל-$60 והחברה שומרת על אותה מדיניות חלוקת דיבידנדים של 5% ולכן מחלקת $3. עבור המשקיע מדובר כבר ב- Dividend Yield On Cost של 7.5%!

מה בעצם קרה כאן? המשקיע הנבון קנה את המניה בזול כאשר היא נסחרה במחיר של $40 ולאחר שלוש שנים הוא נהנה מתשואה של 50% עקב עליית המחיר ל-$60. אבל זאת רק ההתחלה.

בפועל, המשקיע אסף דיבידנדים הולכים וגדלים משנה לשנה בסכום כולל של $7.5 מה שהוריד את מחיר הכניסה שלו מ-$40 ל-$32.5 והתשואה הסופית האמיתית שלו היא לא 50% אלא כמעט 85%! זה הבדל משמעותי.

חשוב לשים לב שהנהלת החברה לא לוקחת חובות רק כדי לממן חלוקת דיבידנד. זה יכול לקרות אם הנהלת החברה מנסה להסתיר חוסר בריווחיות דרך זה שהיא משדרת למשקיעים "עסקים כרגיל". מצב כזה הוא מתכון בטוח לאסון וגם אותו ניתן למנוע בקלות אם קוראים את הדוח הפיננסי.

מסקנות: תמיד עדיף לקנות מניות כאשר הן נמכרות בזול ולא ביוקר, וכאשר עושים זאת עם חברה שמחלקת דיבידנדים אז התשואה על ההשקעה בסוף התקופה יכולה להיות גבוהה משמעותית ממה שחשבתם. בנוסף, החזקה של מניות לאורך זמן עם תשואה הולכת וגדלה של Dividend Yield On Cost יכולה להוריד את מחיר הכניסה שלך בצורה משמעותית אפילו כמעט לאפס.

מדריך זה נכתב על ידי אלון הזה